הקיפאון בשוק הנדל"ן מוביל את בעלי האינטרסים להמציא דרכים חדשות לעצור את הסחף. בנק ישראל פרסם לאחרונה תרחיש עתידי למקרה של קריסת בועת הנדל"ן.

בעיתון כלכליסט התפרסמה כתבה על ה"סכנה בירידת מחירי הנדל"ן". במסגרת הכתבה נלקחו נתוני בנק ישראל ונטען כי ירידה במחירי הנדל"ן לא תהיה בעיה של מוכרי הדירות והקבלנים בלבד, אלא תשפיע על המשק כולו. הכתבה הזו מתחברת למיתוס הידוע, שירידה חדה במחירי הנדל"ן תוביל לקריסה של הבנקים והכלכלה- אבל חשוב להבין שהנושא הזה לא פשוט כל כך. לא כל ירידה במחירי הנדל"ן תביא לקריסה של השוק כולו, ובמיוחד במציאות החיים בה אנו נמצאים, במסגרתה צברו הבנקים רווחים אדירים במשך כעשור.

מה בדק בנק ישראל?

בנק ישראל בדק לאחרונה את רמת עמידות המשק במקרה של קריסת בועת הנדל"ן. על פי ממצאי הבדיקה, במקרה של ירידה של 35%, שמשמעותה חזרה לגבולות 2008, יוסב לבנקים הפסד של 6.6 מיליארד שקלים. חשוב להבין שבמהלך עשר השנים האחרונות מחירי הנדל"ן טיפסו בהדרגה ואפשרו לבנקים לצבור רווחים עצומים, כך שאם המחירים יחזרו למחירי 2008 הבנקים לא יקרסו, אלא יפסידו 20% מהעושר והרווחים שהם צברו בשנות הבועה. כך שלמעשה, זו היא לא קריסה אלא הקטנת הרווחים של הבנקים.

• מידע שימושי למעוניינים לקנות דירה
• עובר דירה בקרוב? קבל טיפים להובלת דירה
• מה הם אתרי חיפוש דירות להשכרה המומלצים ביותר

טובת הבנקים פינת טובת הציבור

אם נפרק את התמונה שיוצרים לנו הנתונים נקבל משוואה בת שני גורמים- טובת הבנקים מול טובת הציבור. במשך שנים הרגילו אותנו לחשוב שטובת הבנקים חשובה מטובת הציבור, אך האם זה פשוט כל כך?

כמובן, נוכל להמשיך במצב הנוכחי, בו זוגות לא סוגרים את החודש וגרים בדירות המזכירות קופסת נעליים ועולות כמו בית מזהב. מצב בו זוגות נאלצים לגור עם ההורים או על חשבונם גם בגילאי 20, 30 ואף 40 פלוס. אבל, יש גם אפשרות אחרת, והיא שהבנקים יאבדו בסך הכל חמישית מהרווחים העצומים שהם צברו על חשבון הציבור במשך 10 שנות בועה.

הבנקים צברו 30 מיליארד שקל בזמן שאנחנו גרנו עם ההורים כדי לחסוך כסף לקוטג' תנובה. קריסה של הבועה לא תפרק את הבנקים, אלא תחזיר לציבור חלק ממה שהבנקים לקחו לו במשך עשר שנים. ואם זה הוא לא צדק, אז מה כן?

זו לא קריסה, אלא בסך הכל קיזוז רווחים. אפילו בנק ישראל, שמתנהג כאחרון הלוביסטים של הבנקים בישראל קובע שזה מה שיקרה. ואם בנק ישראל טוען כך, מה לנו כי נלין עליו?

אפקט הפרפר והעושר

בכתבה מוזכר גם אפקט העושר, ונטען כי הוא עלול להשפיע על מצבם הכלכלי של אזרחי ישראל. כאשר השוק נכנס לקיפאון ומחירי הדירות מפסיקים לעלות, כך נטען שם, בעלי הדירה מתנהגים בזהירות עם החלטות צרכניות. ההשפעה של קיפאון בשוק הדיור תגרום למשקיעים להוציא פחות כסף וכך תחול התמתנות בשוק הדיור.

אפקט העושר המדובר אולי נכון בפקולטות לכלכלה, ובמשקי בית עשירים ובעלי אמצעים, אך רוב רובם של אזרחי ישראל אינם טייקונים. אזרחי ישראל, שמשכורתם החציונית היא 6500 שקלים, גרים עם ההורים ובקושי גומרים את החודש- לא מחליטים האם לבצע קניות בהתאם למצב הנדל"ן. כאשר אין נכס בבעלותך, אתה לא מושפע משינויים במחירי הנכסים. ולהפך, פתאום יש לך סיכוי לרכוש בית משלך.

פיצוץ הבועה ייטיב עם אזרחי ישראל

אפקט העושר השלילי אולי ישפיע על כל אותם אנשים בצורה כלשהי, אך ירידה של מאות אלפי שקלים בשוק הדיור תהיה משמעותית הרבה יותר. אפקט העושר לא עזר לנו להתקיים בכבוד בשנות הבועה בהן מחירי הנדל"ן עלו בהתמדה, והוא לא יפריע לנו לפלס את דרכנו לדירה כאשר בועת הנדל"ן תפקע.

בישראל קיימים המוני משקי בית המשוועים לירידה חדה בשוק הנדל"ן או לחלופין לפרויקט כמו תמ"א 38. ישראלים רבים מספור משלמים אלפי שקלים על שכירות בחודש, או בוחרים לגור עם ההורים כדי לחסוך שקל לשקל במטרה להתקרב לדירה הנכספת. ההפחדות של בעלי ההון, הבנקים והקבלנים לא ישכנעו את הציבור באמת פיקטיבית. הציבור יודע מה טוב לו. הציבור יודע שרק ירידה דרמטית במחירי הנדל"ן תוביל אותו למציאות טובה יותר. הציבור יחכה עם היד על הדופק עד שזה יקרה.